רוב האימהות לא מרשות לעצמן לנוח. וכשאני שואלת את האימהות שאיתי "למה אי אפשר לנוח"? הן עונות לי לרוב את אותו סגנון של תשובה "כי אם אני לא אעשה – אף אחד לא יעשה".
אהיה הכי כנה- גם אני עד לא מזמן הייתי כזו.
לראות טלוויזיה היה בשבילי בזבוז זמן.
להתעורר בשעה מאוחרת ביום שבת היה נחשב ללא אחראי בראש שלי כי בזמן הזה אני יכולה לעשות כל כך הרבה וחבל הזמן הזמן.
לשבת בספה לשתות קפה כשהכביסה קורצת בזווית העין היה מלחיץ אותי .
העניין הוא , שאם נמשיך בדרך הזו לגמרי נפסיק להנות מהיום יום .
כשאנחנו לא נחות, לאורך זמן נהפוך לנשים חסרות סבלנות ונפגע במערכות היחסים שהכי לא בא לנו לפגוע.
אם נמשיך בדרך הזו נפספס כל כך הרבה חוויות משמעותיות כמו זמן איכותי עם הילדים .
אני אתן דוגמא.
הייתה שבת אחת שהתעוררנו בשעה מאוחרת יחסית והבית היה כמעט כמו כל בית בשבת. משחקים על הרצפה, צלחות של ארוחת בוקר בשולחן במטבח כי הבנות מזגו לעצמן קורנפלקס עם חלב, כלים בכיור , וכולם רצו לרדת לגן משחקים.
אצלי אין סיכוי לצאת ככה מהבית.
אני שונאת להיכנס לבית מבולגן וכמעט אמרתי לרועי שילך לבד עם הבנות.
אחר כך חשבתי על זה.
מה יותר חשוב לי נכון לעכשיו? הבית או הבנות?
מה יקרה אם נלך כולנו ביחד ונהנה ואז נחזור ואני ורועי תוך חצי שעה על השעון נסדר הכל ואם הבנות ירצו הן כמובן יצטרפו?
בחרתי להתמודד עם ההרגשה שאולי ארגיש כשנגיע הביתה.
זו הייתה ההחלטה הכי טובה.
שם הבנתי מה זו הנאה בחיים.
מה זו הבחירה הזו לבחור במה שחשוב לך באמת.
נהנינו בחוץ, הגענו הביתה, ארגנו את הבית ממש מהר והמשכנו את היום . יצאנו שוב החוצה למשפחה שלנו.
זה היה היום שהבנתי שלפעמים את הבלאגן בבית שיוצר בלאגן בראש גם חשוב לשחרר אם יש משהו שהוא יותר חשוב עבורנו
ואם נשאל את השאלות הנכונות כמו "מה אני באמת רוצה עכשיו?"
"מה יותר חשוב לי כרגע"?
"האם יש דרך שאני יכולה לשלב את 2 הדברים שחשובים לי עכשיו"
אז נגיע לתשובות.
אתמול לדוגמא שכבתי בספה בסלון מול סדרה שאני אוהבת והכביסה מחכה שאקפל אותה עם כביסה חדשה מהיום, וזה לגמרי בסדר מבחינתי. הרי כביסות תמיד יהיו .
אנחנו פועלות מתוך הרגלים .
אצלי אחד מהם הוא שלא יוצאים מהבית כשהוא מבולגן לטעמי.
היום, לא תמיד אתעקש.
חוץ מזה, אכתוב לך שאם היינו מקדישות את הזמן שאנחנו במסך לפעולות שחשובות לנו – בטוח נרגיש ונבחין שאנחנו אפקטיביות הרבה יותר.
אני מסכמת במילים שחשוב לי לומר לך : מותר לך לנוח. מותר לך לא לעשות כלום. מותר לך להשקיע בחוויות שחשובות לך מאשר לתקתק ולסדר.
בסוף.. כשיגיע יומנו האחרון.. לא נחשוב על המשימה שלא עשינו,
על הכביסה שלא קפלנו או על הכלים שבכיור השארנו .
כן נחשוב על מה שפספסנו, על מה שוויתרנו ועל החיים שעברו לידנו וטרם חווינו.
אני מזמינה אותך לחשוב איפה כן את רוצה להשקיע את הזמן שלך, מה חסר לך היום ומה את רוצה להכניס יותר לחיים שלך.
בסוף, איך שלא נסובב את זה – הזמן שעבר לא יחזור אז לפחות נדאג לזמן עכשיו ולזה שיבוא וננצל אותו לטובתנו האישית והעליונה.
שתמיד נהנה מההורות ונהיה בטוחות בעצמנו,
יונית רוזנפלד.
הירשמי לניוזלטר שלי וקבלו את הכל לפני כולם
